לפי כל הסממנים שנעמה תיארה אני משער שהיא חולה במחלה הקרויה אנורקסיה נרבוזה.
מחלה זו היא הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות.
האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את התאבון (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני,כמו נעמה.
לפי מה שנעמה מספרת היא נעשית עייפה יותר ויותר והיא לא מסוגלת לעסוק בפעילות ספורטיבית.
אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים, ביניהם: פסיכולוגיים, ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים וחברתיים/תרבותיים. גורמים אלה פועלים ב-3 רמות:· ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים.· ברמת המשפחה– הדינאמיקה המשפחתית של החולה.· ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות,תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה.יש להניח כי קיימים גורמים סביבתיים ומשפחתיים התורמים להתפתחות אנורקסיה אצל נעמה- צפייה מרובה בערוץ האופנה גורמת לה לחשוב שרזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידיאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות. נערות הצופות בערוץ האופנה אינן יודעות כי למעשה רוב הדוגמניות המציגות מפתחות בעצמן אנורקסיה, זאת מכיוון שתנאי הקבלה לדוגמנות מסלול הם בלתי אפשריים וגם הלחץ הנפשי הנובע מחיי "הזוהר" הללו תורם להתפתחות המחלה אצל הדוגמניות. הנערות הצופות בדוגמניות רואות רק את הזוהר והבגדים היפים ואינן מודעות לאומללות שמאחורי הקלעים.
במישור המשפחתי ההיסטוריה מראה שבנות למשפחות מפורקות מהוות קבוצת סיכון להפרעה. העובדה שהוריה של נעמה גרושים ויש לה חיכוכים ומריבות איתם מכניסה אותה לקבוצת הסיכון.
אני מסיק מכך שנעמה כמו רוב הבנות החולות שמגיעות להתייעץ איתי,פוחדות מכך שהן לקו במחלה ויתגלו לכל הסביבה שלהן וכך הן יוכרחו לאכול ולעלות במשקל.
נעמה רואה את עצמה כבן אדם שמן למרות שהיא בעצם לא צריכה לרדת במשקל ועל כן היא מרעיבה את עצמה,לא אוכלת.
הטיפול שאני מציע לנעמה הוא טיפול פסיכולוגי,אני מחזק את דבריו של הרופא שאיתו התייעצה נעמה לראשונה.
נעמה צריכה ללכת לטיפולים בבית החולים על מנת שיבדקו לה לחץ דם ושיבדקו את משקלה בצורה אינטנסיבית.
כמו כן חשוב שנעמה תלך לדיאטנית שתעזור לה לסדר את הרגלי האכילה שלה ושתיהיה במעקב.
אני מקווה שהמחלה התגלתה בזמן ואם לא אנחנו נשקול אופציה אחרת לטיפול.
אמו של יוגב.
לפני 15 שנים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה